כמה מושגים בסיסיים

 

סקירת ספרות והסבר על מושגים:

תרבות משתתפת: העברת תוכן הנוצר ע"י הקהל באמצעות שימוש במדיה. התרבות צומחת מהעם (למטה) והקהל הוא זה שנמצא במרכז, ולא ארגוני התקשורת (למעלה). הכוח נמצא בידי הצרכנים, והמדיה מאפשרת לשתף תכנים ולפרוץ לתודעה הציבורית. ישנם מספר סוגים של תרבות משתתפת: השתייכות/שייכות- הפרט חלק מקהילה וירטואלית וגם תוצריו שייכים לחברה ספציפית; מבעים- הפקת תוכן; פתרון בעיות משותף (על ידי הפצת ידע)- עבודה בקבוצות על מנת להגיע לתוצרים מסוימים, פתרונות ולפתח ידע חדש; הפצה- תוכן המגיע מאנשים שונים נגיש בכל זמן והשותפים אליו לא מחויבים (Jenkins, 2006).

ספרדבליות  – Spreadable Media :

מונח ששייך לתרבות משתתפת. ספרדבליות מדגישה את השיטה הפשוטה ליצור תכנים (למשל תכנים שמועלים ע”י גולשים ליוטיוב או קטעי GIF בפייסבוק וטוויטר) אשר מופצים ברשת. בנוסף היא מעודדת גישה לתוכן במגוון מקומות ותחומים (Jenkins, 2013).  המשתמשים נהנים מספרדבליות בכדי לקדם מטרות אישיות, ציבוריות, כלכליות וכו'. בערוצי המדיה השונים יש מגוון רחב של אפשרויות להפצת תוכן והתפשטותו לציבור רחב ככל שניתן. הצרכנים עובדים בתוך קהילות והופכים להיות אקטיביים ולהפיק תוכן בעצמם (Jenkins, 2013).

 

ממשק משתמש:

ממשק משתמש מתייחס למערכת כלשהי, לאו דווקא טכנולוגית. ממשק המשתמש מתייחס לחלק במערכת שחשוף למשתמש ולשימושים שלו (ולא לרכיביו הפנימיים). בממשקים טכנולוגיים, כמו למשל בטלפון נייד- ממשקי המשתמש הם המסך, הכפתורים וכו'.

שמישות (usability):

שמישות הוא מושג שבודק עד כמה ממשק המשתמש קל, פשוט ואינטואיטיבי לתפעול. ככל שהממשק קל יותר, מובן יותר ואין בעיה לעשות בו שימוש, כך השמישות שלו תהיה גבוהה יותר. ככל שאנחנו נתקלים ביותר בעיות תפעול והבנה, כך השמישות פחות ופחות טובה. כשמדברים על שמישות חשוב שלא לבלבל את זה עם שימושיות ופונקציונאליות חסרה.

התלכדות מדיה:

התלכדות היא התמזגות של טכנולוגיות, תעשיות, תרבויות, חברות ועוד. בפשטות מדובר בכמה דברים שנהפכים לדבר אחד. ההתלכדות יכולה להתבטא בתכנים או בפלטפורמות. אבי התיאוריה הוא ניקולס נגרופונטה שהקים מעבדת המדיה ב-MIT. בשנות השמונים הוא חזה ששלוש תעשיות עומדות להתלכד: קולנוע וטלוויזיה (ויזואלית), דפוס והוצאה לאור (מודפסת), מחשב (דיגיטלית).

 

הגישה החברתית:

גישה בחקר יחסי טכנולוגיה וחברה. טכנולוגיות נוצרות מתוך צורך חברתי: צרכים של יחידים, חברות וממשלות. כלומר, הטכנולוגיות לא קמות יש מאין. אמצעי התקשורת וההתפתחות הטכנולוגית מוגדרים ע"י הסדרים חברתיים. בסופו של דבר הם תלויים בעוצמה, בערכים ובתרבות, כלומר מי הגופים שישלטו בתקשורת ובהשפעתה. האנשים מעצבים טכנולוגיות ומסרים ולכן כל חברה עושה שימושים אחרים בטכנולוגיה ממניעים שונים כמו אינטרסים כלכלים או חברתיים( Castells, 2005).

ממים:

על פי דוקינס (Dawkins, 2004), מם הוא יחידה תרבותית, שעוברת תהליך אבולוציוני של התפשטות מאדם אחד לאחר על ידי העתקה או חיקוי ובכך מתפתחת בדומה לגן ביולוגי. מדובר ביחידה של מידע שמשתכפלת ממאגרים שאינם אנושיים (למשל, מחשבים) למאגרים דומים אחרים. מם הוא יחידה של תוכן, רעיון שמצוי בפלטפורמה מסוימת (תמונה, טקסט, קול). המם הוא הרעיון ולא הפלטפורמה.

מיחזור 2

חכמת ההמון: זוהי תובנה קולקטיבית. ברגע שהניחוש של הקבוצה מושכל, אפשר לנסות לספק תשובה או פתרון לבעיה. עפ"י קרייס (Kreiss,2010), חכמת ההמון קשורה לייצור המונים. הדרך לעשות זאת היא על ידי חלוקת פרויקט/רעיון גדול למשימות/שלבים קטנים, ושימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכדי להפיץ אותם ברשת. בכך יש אפשרות לאנשים לבחור את מה שהכי טוב ומתאים עבורם. ככל שיותר אנשים תורמים ידע, כך הידע יותר מהימן. חוקרים טוענים כי פרויקטים משותפים ברשת הם יותר דמוקרטיים ושוויוניים ולא פורמליים ולמשתמש יש גישה נוחה יותר למידע. כמו כן, הם מניחים כי תכונות אלו של הפרויקט מגדילות את האוטונומיה של הפרט, ועוזרות לאחרים להיות עצמאים בקבלת החלטות ולא להיות מופעלים על ידי אחרים (Kreiss,2010).

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s